#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	המוצא תפילין ישנות וחדשות האם מצילם ?</p><p dir='rtl'>ומהם חדשות וישנות ?</p><p dir='rtl'>ומה טעם החילוק ?	"במתני' פליגי אי מציל רק ישנות או גם חדשות.<p></p><p dir=""rtl"">רבא ס""ד דהוא משום דחיישינן על החדשות דקמיע הם. ורק בישנות ניכר שהן תפילין.</p><p dir=""rtl"">ומייתינן מברייתא דחדשות היינו שאין בהם קשירה ברצועה, ואינו יכול להביאם דרך מלבוש. אבל בקשורות מביא, ול""ח דהוא קמיע.</p>"	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לשונות של תכלת, וחוטים של תכלת שזורים, שנמצאו בשוק, האם כשרים לציצית ומדוע ?<div>והאם הוא שייך לדין המוצא תפילין חדשות?</div>	"לשונות וחוטים שאינם שזורים ומופסקים פסולים, דאפשר דנצבעו לשם בגד ולא לשם ציצית.<p></p><p dir=""rtl"">חוטים שזורים ומופסקים אמרו דכשרים, דודאי לא עשאם ע""ד שפת הגלימה, דכולי האי לא טרח איניש. אלא לשם ציצית.</p><p dir=""rtl"">ורבא ס""ד דתנאי היא דפליגי אי מצילים תפילין חדשות. דס""ל דפליגי אי חיישינן שיטרח אדם לעשות קמיע כעין תפילין.</p><p dir=""rtl"">ולמסקנא בחדשות הטעם מצד שאינם קשורות וא""א ליטלם דרך מלבוש. אך לכו""ע לא טרח איניש.</p>"	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט המוצא תפילין חדשות לר' יהודה אינו מביאם משום מה שאינם קשורות, הרי יוכל לעשות עניבה ? (2)</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט לא פירשו משום דצורת קשר תפילין הללמ&quot;ס ?	<p dir='rtl'>א. עניבה פסולה לתפילין.</p><p dir='rtl'>ב. ר' יהודה לטעמיה דעניבה קשירה מעליתא.</p><p dir='rtl'>ואף דצורת קשר תפילין הללמ&quot;ס, יוכל לעשות עניבה כעין קשירה דידהו.</p><br>	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חסדא אמר דהלוקח תפילין ממי שאינו מומחה, בודק אחת של יד ושתים של ראש, או שתים של יד ואחת של ראש.</p><p dir='rtl'>מה תמהה עליו הגמ' מסברא ? ומה תירצה ?	אי תלינן דלקח מכמה בנ&quot;א, כל חד ליבעי בדיקה. ואי מחד גברא, סגי בג' של יד או ג' של ראש.</p><p dir='rtl'>ומשנינן דתלינן בחד גברא, ומ&quot;מ בעינן דמתמחי בשל יד ובשל ראש.	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב חסדא אמר דהלוקח תפילין ממי שאינו מומחה, בודק אחת של יד ושתים של ראש, או שתים של יד ואחת של ראש.</p><p dir='rtl'>והקשו עליו מהא דתני רבה בר שמואל, דבודק ג' של יד ושל ראש, ומברייתא דבודק שתים של יד ושל ראש. מה התי' ?</p><p dir='rtl'>[ומהו וכן בצבת השני והשלישי ?].	"ג' מהן של יד ומהן של ראש.<p></p><p dir=""rtl"">וכן ב' היינו מהן של יד ושל ראש, וכרבי דבתרתי הויא חזקה.</p><p dir=""rtl"">ומ""מ הצריכו גם צבת שלישי אף לרבי, דבצבתים אין אחד חזקה לחבירו. ואה""נ דרביעי נמי בעי בדיקה.</p>"	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהן צבתים של תפילין, ומהן כריכות ?</p><p dir='rtl'>ומה דין המוצא אותם ? ומדוע ?	צבתים זוגות זוגות, כריכות שהרבה כרוכים יחד.</p><p dir='rtl'>מחשיך עליהם ומביאם.</p><p dir='rtl'>דאיירי שאם יביא זוג זוג לא יכלו קודם שקיעת החמה.	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה התי' לסתירה דבמתני' תנן בסכנה מכסן והולך, ובברייתא תניא דמוליכן פחות מד""א ? (ב""פ ברש""י).<p></p><p dir=""rtl"">ואיך יתפרש מה דאמר ר""ש שיביאם לחבירו וחבירו לחבירו?</p>"	כאן בלסטים וכאן בסכנת גויים.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;א ברש&quot;י הליסטים הורגים משום ממון, ואינם מבזים תפילין, ומכסם. והגויים מבזים. ומקשינן דאי מתני' בלסטים, מ&quot;ט דר&quot;ש דמביאם לחבירו ומזלזל בשבת, ולא יכסה. ומשנינן חסורי מחסרא וכו', ור&quot;ש איירי בגויים.</p><p dir='rtl'>לפ&quot;ב ברש&quot;י בסכנת גויים מכסם, שלא ימצאום בידו ויהרגוהו. ובלסטים שהוא ירא להשאר במקומו מביאם פחות פחות מד&quot;א. ומקשינן דאי מתני' בגויים, כ&quot;ש שע&quot;י חבירו וכו' ישמעו ויהרגום, אלא ר&quot;ש קאי על לסטים, וחסורי מחסרא.	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשצריך להביא את התפילין (בסכנה) האם עדיף פחות פחות מד&quot;א, או ליתן לחבירו ? ומ&quot;ט ?	לת&quot;ק פחות פחות מד&quot;א, דבחבירו אוושא מילתא דשבת.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ש עדיף ליתן לחבירו, דאם פחות פחות זימנין דלאו אדעתיה ויוליך ד&quot;א.	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן במתני' וכן בנו נותנו לחבירו במאי איירי ?</p><p dir='rtl'>ומה הרבותא ב'ואפילו הן מאה' ?	איירי כשילדתו אמו בשדה.<br />וקמ&quot;ל דאף דקשיא לתינוק ידא, אפ&quot;ה לא שרו פחות פחות מד&quot;א.	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יהודה אומר דנותן אדם חבית לחבירו וחבירו לחבירו עד שמגיע חוץ לתחום. ומקשינן דמ""ט הא הבהמה והכלים כרגלי הבעלים. מה התי' ? (4)<p></p><p dir=""rtl"">[ולתי' האחרון מהו שאמרו לו, לא&nbsp;&nbsp;תהלך זו יותר מרגלי בעליה ?].</p>"	"א. ר' יהודה לטעמיה דמים שבעיסה אין בהם ממש. ומקשינן דמים שבתבשיל שהם בעין מודה, וכ""ש כה""ג.<p></p><p dir=""rtl"">ב. איירי במים שלא קנו שביתה והחבית קנתה, והיא טפלה למים, וכמוציא אוכלין בכלי דפטור אף על הכלי.</p><p dir=""rtl"">ג רב יוסף הביא מברייתא דאיירי בשיירה, ושם הקילו להחשיב את המים כאין בהם ממש.</p><p dir=""rtl"">ד. איירי במים של הפקר, דלא קנו שביתה.</p><p dir=""rtl"">ורבנן דפליגי כריו""ח בן נורי דחפצי הפקר קונים שביתה, וא""ל לא תהלך זו יותר מחבית שיש לה בעלים.</p>"	<br/>עירובין דף צז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה קורא בספר ע&quot;ג האיסקופא או ע&quot;ג הגג ונפל, מ&quot;ט שרי מדאורייתא ?</p><p dir='rtl'>ומ&quot;ט יתכן לאסור מדרבנן ?</p><p dir='rtl'>ומה הצד בכל אופן לא לאסור ?	מדאורייתא כל שאיגודו בידו שרי.</p><p dir='rtl'>ומ&quot;מ יש לאסור מדרבנן שמא יפול לגמרי ויבוא להביאו.</p><p dir='rtl'>ולר&quot;ש לא גזרינן כה&quot;ג, דאין לך דבר משום שבות העומד בפני ביזיון כתבי הקודש. [וגם ר' יהודה מודה להתיר באסקופא הנדרסת דהוי ביזיון גדול].	<br/>עירובין דף צז		
